“ 'שבת המלכה'. בדמיון העם הייתה לנפש חיה בעלת גוף ודמות הגוף, כלילת זוהר ויופי. היא השבת שהכניסה הקדוש ברוך הוא לעולמו בגמר מעשה בראשית, 'כדי שלא תהא החופה המצוירת והמכוירת חסרה כלה'. היא שהייתה חמדה טובה להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו ולא מצא לה בן־זוג נאה אלא ישראל.”