“חשבתי שאם אני מסוגלת להיות שחקנית ראשית במקביל בשלוש הצגות, אז בוודאי אני יכולה להיות מזכירה שתהיה פנויה בערבים לבן שלה. הלכתי לקורס מזכירות של משרד העבודה שבו למדתי להפעיל מחשב. כך נקלעתי צ'יק־צ'ק לעבודה במשרד בענף הביטוח. שלוש שנים החזקתי שם מעמד, אבל זה הרס אותי. הייתי חוזרת מדי יום הביתה בבכי. מאדם יצירתי שכל יום בחייו שונה מקודמו, עברתי באחת לשגרה אפורה וסטטית. התברר שאני לא יכולה ולא יודעת לעשות הכול.”