שרי צוריאל

“חשבתי שאם אני מסוגלת להיות שחקנית ראשית במקביל בשלוש הצגות, אז בוודאי אני יכולה להיות מזכירה שתהיה פנויה בערבים לבן שלה. הלכתי לקורס מזכירות של משרד העבודה שבו למדתי להפעיל מחשב. כך נקלעתי צ'יק־צ'ק לעבודה במשרד בענף הביטוח. שלוש שנים החזקתי שם מעמד, אבל זה הרס אותי. הייתי חוזרת מדי יום הביתה בבכי. מאדם יצירתי שכל יום בחייו שונה מקודמו, עברתי באחת לשגרה אפורה וסטטית. התברר שאני לא יכולה ולא יודעת לעשות הכול.”

“מיד אחרי התיכון, הוריי סיפרו לי שקראו לי שרה על שם סבתא של אמא. לדבריהם, חברה מהמושב טענה שזה שם מיושן והציעה שאקרא שרי. 'לא היה לנו אומץ', סיפרה לי אמא, והשם שרי נתקע לי בראש. לפני הצבא, כשהייתי כבר ברשות עצמי, החלפתי.”

“ידעתי מראש שלא באתי לתוכנית כדי להיראות, אלא כדי לעשות את העבודה שלי. החשיפה לא הייתה חסרה לי, כי ראו אותי בתיאטרון ובאותה תקופה גם בתוכנית '3, 4, 5 וחצי' לצד ישראל גוריון, וב'להיט בראש' לצד משה מורד." ~ על השתתפותה בתוכנית "רחוב סומסום”