“מלחמת יום־כיפור. הייתי בן 25, קצין ומילואימניק, והמלחמה הזו טלטלה את כל הערכים שצמחתי עליהם. יצאתי ממנה אדם אחר. בפעם הראשונה התחלתי להטיל ספק בכל אמירה ובכל מעשה של הדרג המפקד והדרג השלטוני. בשלב מסוים במלחמה הפסקנו להקשיב לקולות שבאו מלמעלה ופעלנו כפי שמצאנו לנחוץ... אני זוכר שיצא לי להאזין במכשיר הקשר לשיחה בין האלוף אריאל שרון למפקד חזית הדרום חיים בר־לב. התנהל ביניהם ויכוח קטנוני ועקיצות הדדיות בזמן שחיילים נהרגו.”