“שנות ה־60 וה־70 מאופיינות בשתי קבוצות המבטאות שתי מגמות מנוגדות בחברה הישראלית: מחד, שמות 'חזקים' עם קונוטציה של עוצמה, אופייניים למדינה חדשה הגאה בכוחה, כמו 'עוז', 'אייל', 'ברק', 'כפיר' וכד'. המגמה השנייה הושפעה מהתנועה העולמית של שנות ה־60 שדגלה בהתקרבות לטבע, הסתייגות ממלחמה ותקווה לעתיד טוב יותר, עם שמות כמו 'גיל', 'רון', 'נועם', 'גבע', 'עמק', 'שמחה', 'אורה', 'גילה' ו'תקוה'.”