“המעמד שלנו נשמר בזכות התפקוד היום-יומי של החטיבה. אם לא נטפל טוב בחיילים, במשפחות השכולות, באימונים, יגידו שהצנחנים הם לא מה שהיו פעם. זה לא עניין של יחצ"נות. במשמרת שלי אני חייב להיות כל הזמן מודאג ומוטרד. אוי למח"ט שיגיד: 'הכל בסדר אצלנו, מי שרוצה שיבוא להתנדב ואת כל השאר אני לא צריך'. עם הנוער צריך לעבוד כל הזמן. אני חושב שלעם ישראל יש עדיין בעיות סביב הגיוס, למרות המוטיבציה הגבוהה שרואים אצל הלוחמים. אני גם לא נתלה יותר מדי בנתונים. סטטיסטיקה אפשר לסדר איך שרוצים, בעזרת כמה שינויים בנוסחאות.”