“והנה התגברנו על חבל־יצירה ראשונים, ונוצרה ישיבה בעלת אופי משלה – בית מדרש לנוער שכולו ישראלי. נקבע נוסח מקורי, הווי ישיבתי ממוזג מכמה יסודות: דרך הלימוד הליטאי, סדר היום והרצינות הפנימית של ישיבות המוסר, חמימות חסידית וערנות חלוצית... השיחה בין קבלת שבת וערבית, השירה בתפילה, הריקוד הנלהב לפני קידוש, השירה המגוונת בסעודת ליל שבת, הניגון השקט והכובש בשעת רעוא דרעוין – הקשר הישיר עם כל תלמיד ותלמיד והיחסים הפשוטים.”