“זה תחביב שפיתחתי במשך שנים. כבר מגיל עשר אני זוכר את עצמי משרבט במחברות כל מיני דברים. אני זוכר שציירתי פעם על השולחן בבית את הנרייטה סאלד. אבא שלי נכנס לחדר, הסתכל ובמקום לכעוס עליי אמר 'אה', במין טון מרוצה כזה. מאז המשכתי לצייר מתי שרק יכולתי. זה לא בא בבת אחת, זה שנים של התמדה והשקעה. אבל אני חושב שאם לאדם יש כישרון והוא נהנה מזה, כדאי לו להתאמץ ולהתפתח, ממליץ על זה מכל הלב.”