“ 'דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל.' יש שני סוגי צדיקים: אלו שנתקדשו מאבותיהם, שהיו יראים ושלמים, ואלו שהתנזרו ופרשו מעצמם, והם אינם נופלים מדרגתם, כי הם תמיד נכנעים ומשגיחים על עצמם. הצדיקים הקדושים, שיש להם זכות אבותם, יכולים לבוא לידי פניה וגדלות ולפול ממדרגתם. לכן 'אמר אל בני אהרן' רמז לאותם צדיקים בני צדיקים, שלא יעלו על מחשבתם יחוס אבותיהם, אלא יהיו נזירים ופרושים מעצמם, וישגיחו על עצמם מאד.”