“רוב האנשים חושבים שלשחק דמות זה לשים מסיכה. בשבילי זה הפוך - לשחק דמות זה להוריד מסיכה. המילים הן לא המילים שלי, התנועה היא לא שלי, התאורה, הריקוד. אבל בסוף, בכל תפקיד כזה אני חושף עוד חלק בעצמי, אחרת זה לא עובד, אחרת אין הקשבה, אין אמת. למה אנשים כ"כ אוהבים לראות סרטים, סדרות, תיאטרון? כי אתה יודע שזה לא הוא, אבל אתה מאמין לו - לא כי הוא שחקן טוב, אלא כי הוא מוכן להתפשט ולמצוא בעצמו את החולשות והפחדים של הדמות”