“היו ימים והלכנו בלואי בגד ויחפים בדרך האפורה והמסולעת של ארץ־ישראל. היה ערך למחסור וערך ללחם הנרכש בעמל. את מקום פשטות החיים ולחם העצב ירש שיגעון המותרות ולחם החסד.”