“אם תנין היה נושך את היד השמאלית של אופטימיסט, יכול להיות שהוא היה אומר בקול נעים ורווי־תקווה, 'זה לא נורא כל כך. לפחות אף אחד לא ישאל אותי יותר אם אני ימני או שמאלי', אבל רובנו היינו אומרים משהו יותר כמו 'אההה! היד! היד!'”