Daniel Handler

“There were a million things, everything, I didn't know. I was stupid, the official descriptive phrase for happy. I took this thing I'm giving you back, this thing you gave me as the star we were waiting for finally emerged.”

“I'm not a believer in predetermined fates, being rewarded for one's efforts. I'm not a believer in karma. The reason why I try to be a good person is because I think it's the right thing to do. If I commit fewer bad acts there will be fewer bad acts, maybe other people will join in committing fewer bad acts, and in time there will be fewer and fewer of them.”

“My first novel took almost six years to sell and was rejected 37 times in the interim, and then finally sold for the smallest amount of money my literary agent had ever negotiated for a work of fiction.”

“Call me later, you’d said, so I could call you later, at night, and it is those nights I miss you, Ed, the most, on the phone, you beautiful bastard.”

“The file clanked against me, my stupid idea nobody would have gotten had I ever done it. You even wouldn't have gotten it, Ed, I thought, watching her go. It's why we broke up, so here it is. Ed, how could you?”

“I'd ruin any day, all my days, for those long nights with you. And I did. But that right there was why it was doomed.”

“I can cook anything.”

“I'm nothing, not a single thing. The only particle I had, the only tiny thing raising me up, is that I was Ed Slaterton's girlfriend, loved by you for like ten secs, and who cares, so what, and not anymore so how embarrassing for me.”

“I gasped and pointed the way. I gave you an adventure, Ed, right in front of you but you never saw it until I showed you, and that's why we broke up.”

“אני חושב שכשאתה רואה חדר חשוך, אתה יכול לדמיין המון דברים שעשויים לקרות בו. לעומת זאת, אם מישהו מדליק את האור - אתה מוכרח להכיר במה שמתרחש שם באמת. במרבית המקרים ההתרחשות הזו הרבה פחות מעניינת ממה שיכולת לדמיין.”

“ספריה טובה לעולם לא תהיה מסודרת מדי, או מאובקת מדי, כי בכל רגע נתון יימצא בה מישהו, מוריד ספרים מן המדפים ונשאר לקרוא עמוק אל תוך הלילה.”

“כשמישהו בוכה, הדבר האציל לעשות, כמובן, הוא לנחם אותו. אך אם מישהו מנסה להסתיר את הדמעות שלו, יכול להיות שאצילי יותר להעמיד פנים שאינך רואה אותן.”

“אם תנין היה נושך את היד השמאלית של אופטימיסט, יכול להיות שהוא היה אומר בקול נעים ורווי־תקווה, 'זה לא נורא כל כך. לפחות אף אחד לא ישאל אותי יותר אם אני ימני או שמאלי', אבל רובנו היינו אומרים משהו יותר כמו 'אההה! היד! היד!'”

“כל אחד צריך להכיר קסם קלפים אחד, לדעת לספר שתי בדיחות, ולדקלם שלושה שירים, למקרה שיום אחד ימצא את עצמו תקוע במעלית.”

“ישנם זמנים בהם צריך להישאר במקום, ולהמתין שהדבר שאתה רוצה יבוא אליך, וישנם זמנים בהם צריך לצאת אל העולם ולמצוא אותו בעצמך.”

“ספריה היא כמו אי בודד בתוך ים של בורות אינסופית, במיוחד אם בניין הספריה נורא גבוה, והאזור מסביב מוצף.”

“גם האהבה היא לפי שעה. יש סיפורים על אנשים שאהבו מישהו לנצח אחרי שראו אותו כמה דקות ולא ראו אותו עוד לעולם, אבל הסיפורים האלה לא קרו לאף אחד שאנחנו מכירים. לא, כשאת אוהבת מישהו את מבלה איתו שעות על גבי שעות, ואפילו הכוחות האדירים ביותר בעולם התחתון לא יכולים לדעת אם השעות שביליתם יחד מגבירות את האהבה, או שאת פשוט מבלה עם מישהו יותר ויותר שעות ככל שהאהבה מתגברת.”

“אף על פי שירד המון גשם, לא היה עוד אור שמש ברחוב, מה שאומר שהיום הגרוע הזה נגמר פחות או יותר, אם אתם יודעים למה אני מתכוון.”

“הם כבר לא יכולים לאהוב, כך הם חשבו, רק לשתות ולמזוג קפה ולרוץ אחרי אנשים בגשם. הם חיו בקרירות, כמו בתוך חרוט של כפור.”

“אוהבים פעם אחת ואז אולי לא עוד. לא ביום כזה. הגשם, הגשם, הגשם. אי אפשר לשמוע אותו מבעד לחלון, ובכל זאת זה עדיין עצוב.”