“כשאני מבקש להקשיב לי, ואתה מתחיל לייעץ לי, לא את שביקשתיך עשית. כשאני מבקש ממך להקשיב, ואתה מנסה להשיב איך אני צריך להרגיש? ומדוע אתה פוגע ברגשותיי? כשאני מבקש להקשיב לי ואתה חושב שעליך לפתור את בעייתי אתה מאכזב אותי. הקשב: כל שביקשתיך הוא להקשיב. לא לפעול, לא לדבר, רק לשמוע בלי להגיב, אני יכול לדאוג לעצמי, אינני חסר ישע, אולי חסר ניסיון והססני, אך לא חסר אונים.”