“התחלתי ללמוד לנגן אצל מר קנטי. הוא כיבד אותי בעוגיות בטעם יין, ולא בשוקולד. יום אחד הוא רכן קדימה כדי להפשיל את שרוולי מעל פרקי ידי הכואבים, וראיתי את יופיי לובש צורה בעיניו. גם אני אהבתי אותו.”