W. H. Auden

“אוכל היה אהבתו הציבורית, התשוקה הפרטית שלו.”

“למד את האנשים החופשיים איך לשבח.”

“עדיין מפתה אותנו לשמוח שוב.”

“אנו חיים בחופש מתוך צורך.”

“טיפשי הוא לסרב להצעות הזמן.”

“אדם הוא יצור יוצר היסטוריה, שאינו יכול לחזור על עברו, אך אינו יכול גם להותיר אותו מאחוריו.”

“קָל הָיָה לְהַבִין אֶת הַשִּירָה אֲשֶר חָצַב; אֶת טִפְּשוּת הֶאָדָם הוּא הִכִּיר כְּכַף יַדּוֹ.”

“כל עוד הוא מביט במראה, הוא לא צריך להתמודד, יש לו לפחות חבר דמיוני.”

“האם לא תשמע את אשר אומרים בחוף.”

“הצללים שהמתינו לעלות למעגל המואר של תודעתו.”

“בַּיְּשִׁימוֹן בּוֹ מֻקַּף הַלֵּב תֵּן לְמַעְיָן הַמַּרְפֵּא לְלַבְלֵב.”

“סוגד לשפה וסולח לכל מי שבזכותה היא חיה.”

“ההרגל של כאב, בלבול וצער.”

“טעם השמחה שבפה טעים.”

“When I find myself in the company of scientists, I feel like a shabby curate who has strayed by mistake into a room full of dukes.”

“In times of joy, all of us wished we possessed a tail we could wag.”

“We are all here on earth to help others; what on earth the others are here for I don't know.”

“My face looks like a wedding-cake left out in the rain.”

“For who can bear to feel himself forgotten?”

“Murder is commoner among cooks than among members of any other profession.”