Theodor Herzl

“נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה.”

“איש שחזונו ומעשיו הצילו את העם בדור של שמד וטמיעה, תקן תקווה לנואשים ועידוד לנחשלים... חלומו של המאמין הגדול ביעודי חוזנו ונביאינו נתקיים. חזונו של החולם הנפלא שקם לנו בדור האחרון פסק להיות אגדה. מדינת היהודים קמה ונהייתה.”

“הרצל בעל תשובה הוא. אמנם את הדרך הנכונה עוד לא מצא, ואולם הראה שצפון בו כוח של בעל תשובה אמיתי. איש כזה עלול לתעות עם חפשו את הדרך הנכונה, ואולם בהכרח ימצאנה סוף סוף... שהרצל היה בפנימיותו כולו דתי... העם היהודי קיווה לשמוע, התגעגע פשוט לשמוע שלוש מילים: עתיד, תקווה ואמונה. מפי הרצל שמע העם תכופות את המילים החמודות האלה.”

“היה לו מחשבות אפילו של התנצרות של העם היהודי כשהיה צעיר יותר, אבל הוא חזר בתשובה מזה. הוא כותב במפורש ביומניו. כך שלבוא בטענות אליו על דברים שחשב בצעירותו זה בעצם איסור דאורייתא להזכיר לבעל תשובה את עברו.”

“הרצל השלים את המפעל של משה רבנו. משה היה הגואל הראשון, הוא היה הגואל האחרון... הוא היה שליח של ההשגחה.”

“בכתביו של בנימין זאב הרצל ז"ל אין דברי אפיקורסות. בכתבי יומנו כתוב: 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה'. מי שחושב ומדבר וכותב ככה הוא איש אמונה ולא אפיקורוס. והדברים חוזרים אל קדושת גזע מחצבתו, מאת הגאון הקדוש רבי יוסף צאיטאצק ז"ל.”

“חוזה מדינת היהודים הד"ר בנימין זאב הרצל, יש לו זכות היסתורית (=היסטורית) מיוחדת בתקומת שלטוננו על ארצנו.”

“ואף הרצל, זה התינוק הגדול (על משקל 'תינוק שנשבה') ששב אלינו מבין הגויים מלא הוד חלומות ועוז געגועים אדירים, זו האישיות של הטבעת הצורה הלאומית הכללית – צורת עם, על פני שאיפותינו ועבודתינו... אף הוא הרגיש, כמו באופן אינסטינקטיבי כי 'השיבה ליהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים', וכי 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה', וכי 'אנו מכירים עצמותנו ההיסטורית אך ורק באמונת אבותינו'.”

“סהדי בשחק (מעידים בשמים), כי מיתתו של מנהגינו פעלה עלי רושם מדכא ותפיל אותי על ערש דווי.”

“ה' עמך גבור החייל! ליבבתנו אדוננו, ליבבתנו איש הלבב! מגיל ומרעד נפעמנו בהגלותך לעינינו, אחינו! בהגלות נגלות מתת יה לבני יעקב, בדמותך מתתיהו (תיאודור) בן יעקב.”

“הרצל היה דגם ומופת מושלם ביותר ליהודי מכף־רגל ועד ראש, ליהודי עד נבכי ישותו. לא היה בו אפילו קו אחד, שאינו קו יהודי צרוף. הייתה זו אישיות נעלה, טיפוס אידיאלי, המזכיר לא את הגטו, אלא את התנ"ך.”

“השמש איננו, אבל אורו עוד זורח!... שביבי שלהבת אהבתו לעם עולם אומלל, לארץ יפה אלמנה, שהצית האיש הזה ברוחנו, בדמנו, לא יכבו... לא יקום עוד איש נפלא כזה המאחד את גבורת המכבי עם מזימות דוד, אומץ לב רבי עקיבא... וענוות הלל, את יפי רבי יהודה הנשיא ואהבת־אש של רבי יהודה הלוי. רק פעם במשך אלפי שנים ייולד איש פלאים כזה.”

“בחזונו הציוני־ליברלי של הרצל, תושבי הארץ הלא־יהודים הם שווי־זכויות... מבחינת הרצל – מבלי שיזדקק לטרמינולוגיה המקובלת כיום במקומותינו – אין סתירה בין היות ישראל מדינת הלאום היהודית והיותה מדינת כל אזרחיה, אין סתירה בין היותה יהודית להיותה דמוקרטית.”

“ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמייחסת את הצעדים הראשונים שהביאו, לבסוף, ליסודה, לסופר של אוטופיות ומדע בדיוני – לתיאודור הרצל.”

“גדולתו של הרצל היא בכך שהפך את העם היהודי, המפוזר והמפורר, לעם פוליטי, לראשונה אחרי אלפיים שנה.”

“אבד ליהודים הירש, אך אני בא במקומו, וכשאסתלק אני יהיה להם אחר. חייב להיות קו־עלייה.”

“זה יהיה דגל לבן, ועליו שבעה כוכבי זהב. הרקע הלבן – הוא סמל לחיינו החדשים והטהורים. הכוכבים הם שעות העבודה. יום העבודה בארצנו יהיה שבע שעות. בסימן העבודה אנו הולכים אל הארץ המובטחת. זו תהיה ארצנו. כאן 'מותר' שיהיה לנו חוטם עקום, זקן שחור או אדום ורגל כפופה – ואיש לא יוכל ללעוג לנו. יותר מזה: קריאת הלעג 'יהודי' – תהפוך למילת כבוד, כמו גרמני... אנגלי... צרפתי... כמו כל העמים.”

“היהודים העשירים שולטים על העולם, בידם גורל ממשלות ומדינות, הם מגרים ממשלות זו בזו, ועל פקודתם ממשלות עושות שלום, מתי שהיהודים העשירים מנגנים העמים והמושלים מרקדים, בין כך ובין כך הם מתעשרים.”

“ יש לו תכונה מוזרה: מצד אחד ישר הוא לגמרי, אך מן הצד השני – הוא עקום מעט. בעבר, לפני שהתחיל לעסוק בעניין היהודי, היה נוהג להפנות למצלמה את צידו הישר של האף. אך מאז שהתמסר לעניין היהודי – מצטלם הוא דווקא בצידו העקום...”

“קראתי פעם לציונות אידאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית.”