A biography for Shmuel Yosef Agnonhasn’t been written yet.
“Through these offices it was my privilege to get to know almost every Jewish person, and those whom I did not come to know through these offices I came to know through love and a desire to know my brethren, the members of my people.”
“For myself, I am very small indeed in my own eyes.”
“מצד אחד התגלמה אצל עגנון, על כל פנים בתקופת חייו האחרונה, אחרי עלייתו השניה לארץ ישראל עד למותו, מצד אחד התגלמה בו אמונה עמוקה מאוד. מהצד השני, מה שהיה אופייני מאוד באיש הזה, באיש, זה היה הציניזם שלו לגבי כמעט כל הערכים האנושיים.”
“סיפורי עגנון מרובים בהם גלגולי מוטיבים שבאו לידו מדברי ראשונים, פשטו צורה ולבשו צורה ונעשו דבר חדש ואחיד בידיו.”
“בין שני ענקי הרוח, ביאליק ועגנון, מתרוצצת לשון הספרות העברית (גם כאשר אינה יודעת זאת).”
“אם שיבחתי את עצמי יותר מדי למענכם שיבחתי את עצמי, כדי להניח את דעתכם על שימת עינכם עלי. כשאני לעצמי מאוד קטן אני בעיני. כל ימי אינו זז ממני המזמור שאמר דוד (תהלים קל"א) ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני.”
“מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים.”
“מעשה ובא אצלי המיופה כוח השוודי ובישרני שזיכתה אותי האקדמיה השוודית בפרס נובל, בירכתי בשם ומלכות כדין השומע שמועה טובה לו ולאחרים, ברוך הטוב והמיטיב. הטוב שנתן האל הטוב בלב חכמי האקדמיה המפוארת לזכות סופר מסופרי לשון הקודש בפרס הגדול והנכבד, והמיטיב, שהיטיב עמי שבחרו בי.”
“אתה עומד להרצות על 'תמול שלשום' וכן על עגנון בכלל. הלוואי שיתקבלו דבריך, ואולי מכוח זה אף אני אתקבל עלי.”
“למאמרך על סיפורי 'האדונית והרוכל' אני מצפה, בשביל 'הנוחיות' שבדבר. שהרבה שואלים אותי למשמעות הסיפור ואין בידי להשיב, וכשיהיו דבריך עליו אומר להם: 'לכו קראו דבריו של קורצוויל'.”
“שום דבר לא ישנה. בשביל זה אני לא אוכל פרוסה יותר, לא אכניס יותר מרגרינה בתוך המרק.”
“אין יום זהה למשנהו. גם בגן עדן אין יום זהה למשנהו. ישנם ימים בהם ראשי מבולבל לגמרי ואיני מסוגל אפילו לקרוא עיתון. ויש ימים בהם אלף רצים לא יעמדו בקצב הכתיבה של ידי.”
“כשהייתי בריא נהגתי לעבוד בעמידה. חשתי עצמי רענן ופורה ולעיתים עבדתי כך לאורך כל היום ואל תוך הלילה. אני ממליץ זאת לכל כותב. אולם עכשיו אני מוכרח לשבת כדי לעבוד.”
“אינני יוצר מודרני. אני המום מכך שיש לי ולו קורא אחד. איני רואה את הקורא לפני. אני אומר לך, בפשטות ובכנות, מעולם לא רציתי להכיר את הקורא. רציתי לעבוד בדרך שלי. כשהשור לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס. לא, אני רואה לפני רק את האות העברית האומרת 'כתוב אותי כך ולא כך'.”
“ואני הרי מבלה לילות כימים/ בין נחלי מים ומפרצי ימים/ ונוסע והולך ויורד כחץ/ בין הרים וגבעות וצריפי עץ/ וחוגג לא עליך כל מיני אורגיות/ עם שוודיות דניות ונורבגיות/ לא אדע לצערי אם הן בתולות/ אך שערן בלונדיני ועיניהן כחולות/ הלואי שלא ינכו בזכיותי ביום דיני/ על העינים הכחולות והשער הבלונדיני.”
“מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון לא ראה שמחה מימיו, שישראל עולים לשם המוניות של חגיגה בשירים ובכל כלי שיר ובאים מכל המקומות מערי אלוקינו ומארצות אדום וישמעאל ועומדים שם לילה ויום ולומדים... ומתפללים ואומרים מזמורים.”
“ולענין חוסר מודרניוּת שבי, על כגון זה חייב אני להודות שאיני הולך בחוקותיהם. אבל אף אני, מורי ורבותי, אף אני איני מנוקה מכל שמץ מודרניות, ואפילו איני רוצה להתמַדרן. המודרניות מתמרדת ורודה בי.”
“והואיל ואנו עומדים בתוך האש אומר דבר כנגד אחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו, בני ציון היקרים גיבורי ישראל צבאות ה'. ארץ ישראל מפולשת מארבע רוחותיה והם עומדים באמצע הפילוש ומגינים עליה בגופם ובנפשם באהבה ובכוח, בעוז ובגבורה, שאפילו בימי החשמונאים לא נראתה גבורה שכזו.”
“לא כל נישואין מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר.”
“אף־על־פי שאף אני מאוהבי האמת, אלא כשאר כל חבריי, אוהב אני את האמת כשהיא מכוונת כלפי אחרים ולא כנגדי.”