Primo Levi

“If we had to and were able to suffer the sufferings of everyone, we could not live.”

“Willingly or not we come to terms with power, forgetting that we are all in the ghetto, that the ghetto is walled in, that outside the ghetto reign the lords of death, and that close by the train is waiting." by Primo Levi in Drowned”

“Compassion and brutality can coexist in the same individual and in the same moment...”

“The memories which lie within us are not carved in stone; not only do they tend to becomeerased as the years go by, but often they change, or even grow, by incorporating extraneous features. Judges know this very well: almost never do two eyewitnesses of the same event describe it in the same way and with the same words, even if the event is recent and if neither of them has a personal interest in distorting it.”

“The aims of life are the best defense against death.”

“Anyone who has obeyed nature by transmitting a piece of gossip experiences the explosive relief that accompanies the satisfying of a primary need.”

“This is the most immediate fruit of exile, of uprooting: the prevalence of the unreal over the real. Everyone dreamed past and future dreams, of slavery and redemption, of improbable paradises, of equally mythical and improbable enemies; cosmic enemies, perverse and subtle, who pervade everything like the air.”

“Sooner or later in life everyone discovers that perfect happiness is unrealizable, but there are few who stop to consider the antithesis; that perfect unhappiness is equally unattainable.”

“באופן מהותי הוא משאיר אותנו בתהייה או בשאלה הפתוחה שקשורה להבנה שלנו את היצירה שלו, את העדות שלו, את מקומו בעולם.”

“אני דו־חי, קנטאור... מחולק לשני חצאים. האחד הוא של בית־החרושת, שם אני טכנאי, כימאי. האחר, מנותק לגמרי מן הראשון, הוא זה שמתוכו אני כותב, מתראיין, עוסק בהתנסויותי בעבר והיום: ממש שני חצאי מוח. פיצול אישיות.”

“מבקר! ראה את שרידי המחנה הזה והרהר: מכל ארץ ממנה אתה בא אתה אינך זר. עשה שהמסע שלך לא יהיה חסר ערך על מנת שמותנו לא יהיה חסר ערך.”

“אם היו סותמים את פי לאחר השחרור לא הייתי נשאר בחיים.”

“אני יהודי מיד שנייה.”

“בעבודתו של כימאי רק לעתים רחוקות קורה שאתה חתום על העבודה שעשית, ואם אתה חתום, הרי זה כחבר צוות... עבודתו של הסופר, לעומת זה, היא אוטונומית להחריד. אם אתה כותב רע, אינך יכול לבוא בטענות אלא לעצמך בלבד. כמובן, מאותה הסיבה עצמה, הסיפוק גדול הרבה יותר.”

“המעלה שלי היא ההיצמדות למציאות; סגולה שפרימו לוי הסופר חייב לפרימו לוי הכימאי.”

“לא רק ברגעים המכריעים של הסלקציות או של הפצצות האוויר היו חיי המאמינים טובים יותר, אלא גם בחיי היום-יום השוחקים: שנינו, אמרי ואני, נתנו את דעתנו לכך. לא הייתה כל חשיבות לסוג של 'האני מאמין' שלהם, בין דתי בין פוליטי. כמרים קתולים או פרוטסטנטים, רבנים למיניהם, ציונים לוחמים, מרקסיסטים תמימים או מתקדמים, עדי יהווה, כולם התאחדו במכנה המשותף המושיע של אמוּנתם. עולמם היה רחב יותר משלנו, מתפשט יותר במרחב ובזמן, ומעל לכל: מובן יותר.”

“הזיכרון האנושי הוא מכשיר נפלא אבל מוליך שולל.”

“מנדל ניסה בעקשנות להירדם, והבין כי דווקא המאמץ הזה הוא הקוץ שהשאיר אותו ער. רוחו לא הייתה מבולבלת עד שיתעלם מכך שדמות אחרת ושם אחר הידפקו על דלתו.”

“תשוקה למיטה, ולגוף של אישה במיטה; תשוקה להתפוגג בתוך אשה אחרת, להיות איתה לבשר אחד, בשר כפול מבודד מן העולם, הרחק מן הדרכים, מן הקרבות, מן הפחדים ומזיכרונות ההרג.”

“אם כולנו היינו דומים, העולם היה משעמם. לנו יש ברכה מיוחדת, שאנו מפנים אל אלוהים כשאנחנו רואים מישהו שונה מהאחרים.”