José Saramago

“אם אתה יכול להביט, ראה. אם אתה יכול לראות, התבונן”

“אתמול, היום ומחר אינם אלא שמות שונים לאותה האשליה.”

“כתב ידו הישר של אלוהים לא חופף בדיוק את השורות העקומות של בני האדם.”

“האדם אינו אלא מעט אפר שהמזל העניק לו, באופן זמני, יציבות.”

“מי שמתעופף אל על, נידון ליפול משם.”

“מלבד שיחותיהן של הנשים, החלומות מאפשרים לכדור הארץ להמשיך ולנוע במסלולו.”

“אנו משקרים לפעמים כדי לשמור על אמיתות נעלות.”

“יש בכוחנו להימלט מן הכול, מלבד מעצמנו.”

“בזכותו של אדם לבחור את שמו ולשנותו מאה פעם ביום; השם אינו אומר דבר.”

“אכילה מועטה מטהרת את המחשבה; הסבל מנקה את הנשמה.”

“אין זה בקליפה שאנו מכירים את הפרי, אלא בנועצנו בו את שינינו.”

“מה לי ולאשר קרה ברוסיה הסובייטית, ומדוע זה צריך לערער את אמוני במטרות הקומוניזם?”

“תולדות האדם הן תולדות אי ההבנות עם אלוהים. הוא אינו מבין אותנו ואנחנו איננו מבינים אותו.”

“אני רוצה למצוא את אי התעלומות. אני רוצה לדעת מי אני כאשר אגיע אל חופיו.”

“שאלות מסוימות נשאלות רק כדי להפוך את היעדר תשובה למפורשת יותר.”

“The moral conscience that so many thoughtless people have offended against and many more have rejected, is something that exists and has always existed. It was not an invention of the philosophers of the Quartenary, when the soul was little more than a muddled proposition. With the passing of time, as well as then social evolution and genetic exchange, we ended up putting our conscience in the colour of blood and in the salt of tears, and, as if that were not enough, we made our eyes into a kind of mirror turned inwards, with the result that they often show without reserve what we are verbally trying to deny. Add to this general observation, the particular circumstance that in simple spirits, the remorse caused by committing some evil act often becomes confused with ancestral fears of every kind, and the result will be that the punishment of the prevaricator ends up being, without mercy or pity, twice what he deserved.”

“... time is a master of ceremonies who always ends up putting us in our rightful place, we advance, stop, and retreat according to his orders, our mistake lies in imagining that we can catch him out.”

“Contrary to what is generally believed, meaning and sense were never the same thing, meaning shows itself at once, direct, literal, explicit, enclosed in itself, univocal, if you like, while sense cannot stay still, it seethes with second, third and fourth senses, radiating out in different directions that divide and subdivide into branches and branchlets, until they disappear from view, the sense of every word is like a star hurling spring tides out into space, cosmic winds, magnetic perturbations, afflictions.”

“En su habitación del hotel la muerte, desnuda, está delante del espejo. No sabe quién es.”

“We have an odd relationship with words. We learn a few when we are small, throughout our lives we collect others through education, conversation, our contact with books, and yet, in comparison, there are only a tiny number about whose meaning, sense, and denotation we would have absolutely no doubts, if one day, we were to ask ourselves seriously what they meant. Thus we affirm and deny, thus we convince and are convinced, thus we argue, deduce, and conclude, wandering fearlessly over the surface of concepts about which we only have the vaguest of ideas, and, despite the false air of confidence that we generally affect as we feel our way along the road in verbal darkness, we manage, more or less, to understand each other and even, sometimes, to find each other.”