Horace

“קִטפי את היום! אל תתני אמון ביום המחר.”

“עוד אנחנו מדברים והזמן בורח.”

“כולנו מוכרחים ללכת באותה דרך. גורלנו להיות מושלכים לצנצנת האפר. במוקדם או במאוחר נראה את הכרטיס שישלחנו לסירתו של קרון, אל המוות הנצחי.”

“המוות הוא סופם המוחלט של כל הדברים.”

“המוות רודף אחרי הפחדנים הבורחים ממנו, ואינו חוסך שבטו גם מנעורים חסרי גבורה המפנים לו את גבם.”

“הבינה והחוכמה מסירות את המכאובים, ולא החווילה שמחלונה מתגלה לעינינו המרחב העצום של הים.”

“בית וקרקע, ערמות נחושת או זהב, אין ביכולתם להפיג מחלתו של בעליהם. גם טיפול מסור לא ישחרר נפשו מדאגה.”

“אין פרא שלא ניתן לעדן.”

“לנו, בני תמותה, החיים אינם נותנים דבר ללא עבודה קשה.”

“מי שדוחה את ההזדמנות לחיות היטב דומה לבן כפר המחכה עד שהנהר יתייבש לפני שהוא חוצה אותו.”

“אל תסתנוור ממאום – זה הכלל היחיד שיהפוך בן אנוש למאושר.”

“התרחק מן הגדולה! בבקתת העוני תמצא אושר אמיתי יותר מאשר בארמונות מלכים.”

“כאשר דרך החיים תלולה, זכור נא להיות בעל דעת צלולה.”

“חוסר עניין ושלווה מובילים לאנחה עמוקה.”

“מי שאינו יודע להסתפק במועט הוא תמיד עבד.”

“מי שמצרף תועלת להנאה מרוויח הכול.”

“אוצרות ומלווים נושאי זמורה של ראש המדינה לא יוכלו להרחיק סופות עצובות של הנשמה, ודאגות מתעופפות סביב תקרות גבוהות משובצות.”

“כמה מתוק ומכובד למות עבור המולדת או מַה-טּוֹב וּמַה-נָּעִים לָאָדָם, כִּי יָמוּת בְּעַד הַמּוֹלֶדֶת.”

“מי שמטפח את שביל הזהב נמנע מדלותה של בקתת העני, ומן התשוקה של ארמונות המלכים.”

“מוות חיוור צועד ונוקש בדלת בקתת העני, כמו בדלתות ארמונות המלכים.”