יסמין לוי

“הבאתי את השירים האלה מהמטבח של אמא. זו לא שירה שנועדה להיות על הבמות, אלא כזאת שנשמרה בלב ובנשמה, הנשים שרו שירי חול במטבח – על אהוב שעזב, למשל – והגברים שרו חזנות ופיוטים בבתי הכנסת. כך זה עבר מדור לדור, כמו תורה שבעל פה.”

“אם תיקחו ממני את העצב אני הבן אדם הכי אומלל שיש. עצב זו המתנה הכי גדולה, בטח לאמן. זה נשמע כמו קלישאה אבל זה ממש כך. כשאני שמחה אני לא מצליחה ליצור שירים.”

“יש מי שנוגע בך דרך שמחה ויש מי שנוגע באמצעות העצב. אני מהסוג השני.”