עמוס קינן

“הוא היה אמן השפה העברית החדשה. קינן אולי היה הראשון שכתב שפה עברית צברית מדוברת והוכיח שאפשר לעשות בה נפלאות, שאפשר להביע את הרעיונות הכי עמוקים בשפה העברית המדוברת. זה היה גם הדבר המיוחד במחזות שכתב, בשפה עברית פשוטה, טובה, נכונה, מדויקת ונהדרת. אולי זאת הייתה תרומתו העיקרית לתרבות העברית, הוא היה אחד מראשי היוצרים בתרבות שקמה לפני מלחמת העצמאות ושלדעתי מתה בעשר השנים הראשונות של המדינה.”

“עמוס קינן היה אורגינל. היום יש אובדן של המקוריות גם בהתנהגות ובסגנון האישי, לא רק בכתיבה. אין יותר אנשים עם התנהגות וסגנון מובהקים ומעניינים, כולם נורא נזהרים והולכים עם תחת מכווץ וזה לא מעניין.”

“כשאני מצייר, כשאני מפסל, אני אומר לעצמי, אולי בנאיביות, שהעולם צריך להיראות בדיוק כך. זה עולם של אדם שאוהב שמש ודשא ועצים ופרחים.”

“אפשר לשקר בשפה רהוטה ובהירה. זה מה שביבי עושה, למשל. יש לו רטוריקה מצוינת והוא משתמש בה כדי לומר שקרים.”

“ראש ממשלת המדגם.”

“אלתרמן כתב בשירה שלו עברית נהדרת. עברית צבעונית, עברית מאוד מזמרת. נסים אלוני כתב עברית פשוטה נהדרת, פשוט נהדרת, גם במחזות, גם בספרים. ככה צריך לכתוב עברית.”

“היום בו גימגם לוי אשכול היה היום האחרון בו הייתה ישראל עדיין שפויה.”

“אני מבטיח לך שאני ממש לא אומלל. מי שעושה, מי שיוצר, לא יכול להיות אומלל.”

“אני לא מכיר יצירה אמיתית שנעשית בלי חירות של מחשבה.”

“עם השנים הצטמק הנאום אל משמעותו הפשוטה ביותר שהיא צעקת הצעקות.”

“פתאום רציתי לשכב איתה. כאן לרגלי התאנה תחת שמי הכוכבים.”

“חיפשתי איזו תחנה זרה ואז שמעתי קול בעברית האומר: 'כאן עין חרוד החופשית'.”

“לא מוצא חן בעיניי למצוא חן בעיניו. אבל מה להגיד לו על זה.”

“אם כאן היה גן העדן, היא הייתה חוה בטרם עץ הדעת.”

“רציתי לומר שפשוט אבד לי הרצון להחליט, שהרי ממילא הכול נגזר ומדוע עליי לשמש בעצמי כמכשיר בשעה שתפקיד זה ממילא יכפה עליי מחר או אתמול. אבל אין זו האמת. האמת היא שמשום־מה עוד נותרה בי סקרנות, סקרנות שאין לה כל הצדקה רציונלית, לדעת מדוע קרה כל זה.”

“התחייה היא האפשרות השנייה שנותן הנצח לאלמוות." ~ המשפט האחרון ב"שושנת יריחו”