מנחם אלון

“בזכותו למדתי עד כמה מתקדם המשפט העברי בתחומים מסוימים, אפילו יותר משיטות המשפט המודרני, שלא לדבר ביחס לשיטות משפט קדומות.”

“כל מי שמכיר את הפסיקות של השופט מנחם אלון יודע שהוא היה אחד מגדולי הליברלים, אבל הוא אף פעם לא נופף בזה ואמר 'אני מכתיב למחוקקים מה לעשות'. הוא עשה את הדברים בטעם ובחן, בלי לעורר פרובוקציה.”

“ידידי מנחם אלון יזכור אל נכון שכשהוא לא עסק בתורה לשמה בלבד, אלא ישב איתי במשרד המשפטים, ואנחנו היינו צרכים לכתב למדינה את ראשית חוקיה, אחת המשימות שעמדה לפנינו הייתה להחיות את המשפט העברי ולהכניס במידת האפשר את הלכות המשפט העברי לתוך חוקי המדינה, לעשות אותם לחוקי המדינה.”

“בחיי המשפט העברי – והם חיי שלושת אלפים שנה – אירע מאורע גדול עם יציאת ספרו המונומנטלי של מנחם אלון לאור.”

“דומה עליי ששופט, ובמיוחד שופט בבית המשפט העליון, שזוכה להגיע לגיל גמלאות, והוא בריא בגופו ושלם בנפשו, שמן הראוי שיברך ברכת הגומל. ולולא דמיסתפינא, אומר הייתי שברכת הגומל וברכת גמלאות, מאותו שורש יהלכון." ~ "בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי”

“זאת תורת המנהיגות והשלטון במורשת ישראל – שיהיו סובלים כל אחד ואחד, כל קבוצה וקבוצה, לפי דעתם ולפי השקפת עולמם. וזה סודן של הסובלנות ושל ההקשבה לזולת וזהו כוחה הגדול של זכות הבעת הדעה לכל אחד ואחד ולכל ציבור וציבור, שלא זו בלבד הכרחיים הם למשטר תקין ונאור אלא אף חיוניים לכוחו היוצר. שהרי בעולם הריאלי, 'שני יסודות מתנגדים זה לזה מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, ומכל שכן העולם הרוחני'.”

“השנים היפות בחיי, לא היו שנותיי באוניברסיטה, וגם לא אלו שעשיתי בבית המשפט העליון. השנים היפות ביותר היו שמונה השנים שעשיתי בישיבת חברון, בלימוד של שש עשרה שעות ביממה, עם אוכל ותנאים שלא היו מן המשובחים ביותר. זהו מקום שאתה נכנס אליו בלי תעודות, ויוצא בלי תעודות, ממש תורה לשמה, לימוד שאין לו אח רע באף מקום אחר בעולם.”

“השילוב בעולמו של העם היהודי ובעולמה של היהדות בין דת ולאום, בין דת ומשפט ובין דת וכל ערכי היסוד האחרים, הוא כה אורגני ומהותי עד שיכול אתה אמנם לתחום תחומים ביניהם ובתוכם, אך אין אתה יכול ומסוגל להפריד ביניהם." ~ "מבעיות ההלכה והמשפט במדינת ישראל”

“עצה לעורכי הדין בהופיעכם בפני שופטי ישראל מצווים אתם, כידוע, להגיש עיקרי טיעון; אך בכך לא סגי. צריך שיהא גם עיקר לטיעון, שייאמר בשום שכל ובהגיון, ולא כל המרבה דברים מביא ישועה ללקוחו.”

“גם כאשר אמר בית המשפט את דברו לא ותרן ישראל. לעתים תכופות מדי ומזומנות מדי אין בפסק הדין כדי להשביע את רעבון ההתדיינות של בעלי הדין, וחוזרים ופונים הם לערכאת הערעור. ועל כגון דא מתרעם אבי הנביאים כאמור בספר דברים, פרק א, פסוק יב 'איכה אשא לבדי טרחתכם ומשאכם וריבכם' ואומר הספרי 'מלמד שהיו ישראל טרחנים'.”

“בעולמה של יהדות, יסוד מוסד ביחסים שבין בני הזוג מצא את ביטויו המרשים והמאלף עוד בתקופת התלמוד: 'אוהב את אישתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו' (יבמות סב, ב; רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, טו, יד), ביטוי בעל משמעות הלכתית־משפטית מובהקת, שלא מצאתי לו אח ורע בשום מערכת הגותית ומשפטית אחרת, לא באותם ימים קדומים, ולא בימים הרבה יותר מאוחרים.”

“נוטה אני להוסיף ולומר כי המילה 'הלכה' טומנת בחובה גם משמעות נוספת של יצירתיות: היינו שחכמי ההלכה ראו עצמם מצווים ללכת, להוליך את ההלכה באופן יצירתי ובהתאם לנסיבות תקופתם. ההלכה 'הולכת'.”

“מערכת ההלכה היא סימפוניה אדירה ובה צלילים רבים ושונים, ובכך גדולתה ויופייה. וזקוקה היא בכל דור ודור לאותו מנצח גדול, בעל השראה וחזון, שיגלה בסימפוניה מרובת צלילים זו אותה אינטרפרטציה שדורו ובעיותיו שומעים אותה וצריכים לה.”

“תנאי קודם לכל מעשה שצריך להתקבל בציבור הוא – הכנתו של אותו ציבור לקראת המעשה.”

“כל עיון – ולו ראשוני בלבד – בתורה שבכתב, יביאנו למסקנה, כי על המצוות והדינים שבתורה נלוו דינים וביאורים רבים שניתנו בעל־פה או שהיו קיימים כנוהג, והם משלימים את האמור בתורה ונותנים משמעות למה שכתוב בה.”

“התורה הסמיכה את החכמים לקבוע פעם בפעם – בהתחשב עם 'הנהגת האדם המתחלפת לפי הזמן והאישים' – דינים שונים, שרעיונם היסודי הוא לעשות את הטוב והישר; יש שנתנו חכמים לדינים כאלה תוקף של נורמה משפטית שלמה, ויש שלא קבעוה אלא כנורמה, שיש לנהוג לפיה לכתחילה ובדרך חסידות. אלה ואלה מדבריהם של חכמים ומהווים חלק מהותי מכלל עולמה של תורה שבעל־פה, ומשום כך החכם והדיין עצמם – בהוראתם ובפסיקתם – מצווים ומפנים לנורמה המוסרית, כאשר אין בעניין הנדון בפניהם מקום לכפייה המתלווה לנורמה המשפטית.”

“קליטת המשפט העברי במערכת המשפטית של המדינה אין בה משום 'פגיעה' בעולמו של המשפט העברי, ואין בכוחה 'לחלן' את ההלכה. המשפט העברי לא יחוסן על ידי הכנסתו לבידוד, ולו יהא 'טהור' ו'משומר'. להיפך: הדרך הראשית להחייאת המשפט העברי ולהחזרתו לחיי המעשה היא על ידי קליטתו המחודשת במערכת המשפטית של המדינה העברית. רק בדרך זו יחזור המשפט העברי להתמודד עם הבעיות שהזמן גרמן, ורק מתוך התמודדות זו תופח בו מחדש רוח רעננה ומשיבת נפש, שיש עמה תסיסה של יצירה.”

“אין אנו מוסמכים, ואין אנו רשאים, להבדיל באיזו צורה שהיא בערכו של האדם, בין עשיר ובין עני, בין שלם בגופו לבין בעל מום, בין בריא בנפשו לבין לקוי בשכלו. כל בני האדם, באשר נבראו בצלם אלוהים, שווים הם בערכם ובסגולתם.”

“יש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של 'הירידה' לחיי הזולת.”

“מתן טובת הנאה כספית בתחום היחסים הפוליטיים, פגום ופסול הוא ואין נפקא מינא בין טובת הנאה כספית אישית לבין טובת הנאה כספית לגוף פוליטי בתור שכזה.”