סיון רהב-מאיר

“ספר זה משהו שמעצב אותך לשנים. כל אחד מאיתנו זוכר את הספרים שקרא בילדותו.”

“כותרת שלא שווה למחרת היא לא כל כך מעניינת אותי, יותר מעניין אותי משהו שתוכל לקרוא גם אחרי שנה שנתיים ויש לו איזשהו 'חיי נצח'.”

“אני לא יודעת אחרת. אני מגיל שש הייתי בתקשורת, כבר מאז אני הולכת ברחוב ומזהים אותי וזה טבעי.”

“איך נראים חיינו? כמה אנחנו משקיעים בטיפוח האישיות והנשמה? מה עם חינוך הילדים וההשקעה במשפחה? איך אפשר לחולל שינוי אמיתי בזירת היום־יום? האם אפשר להעביר את מרכז הכובד פנימה, למחשבה על תכלית החיים?”

“החגים עצמם אינם רק נקודות ציון טכניות בלוח השנה. הם המכנה המשותף שלנו. העבר, ההווה והעתיד.”

“מעגל השנה היהודי הוא מסע. הוא מעביר אותנו תהליך. כל חג מאיר בנו משהו אחר, בונה קומה נוספת באישיות שלנו. אבל כדי לקבל את המתנות האלה – צריך קודם כול לדעת עליהן. צריך להתכונן, להתבונן, ללמוד.”

“כל מפגש עם התורה מחדש משהו, יוצר משהו במציאות שלא היה קיים קודם לכן. כך שבעצם לא רק אני, אלא כל קורא מוסיף חידוש בעולם.”

“פרשת השבוע היא הדופק שלנו כבר אלפי שנים. קוראים אותה בשבת בבית הכנסת, אבל היא נותנת משמעות והשראה לשבוע כולו. משפט חסידי מפורסם קובע כי עלינו 'לחיות עם הזמן' – לחיות לאור פרשת השבוע המתחלפת, ולמצוא בה בכל יום מחדש משמעות אקטואלית לחיינו.”

“יש פה אתגר שכולנו חווים עד היום – איך להכניס את הקודש לתוך חיי החול. הקדושה לא נשארת רק בהר סיני, או רק בבית הכנסת כיום, אלא באה איתנו לבנק ולעבודה וללימודים ולסלון ולמטבח ולפיד.”

“ספירת העומר החלה באמצע ניסן ותסתיים בתחילת סיון, אבל רק באייר סופרים בכל יום ויום. זה חודש שעוזר לנו לחיות בתודעה של ניצול זמן, חודש שבו כל יום ספור וחשוב וייחודי.”

“אולי זה הסוד העוצמתי של פסח, ובעצם של היהדות כולה: אפשר לדבר ערב שלם על ערכים, אבל לאכול את הערכים שלך שבוע שלם זה כבר משהו אחר. זה דבר אחד לדבר על חירות, ודבר אחר לגמרי לחבר בין חירות הנפש שלי לבין שאריות לחמנייה אצלי בפינות המטבח.”

“הדבר הכי צפוי בעם היהודי – הוא שהוא בלתי צפוי. הוא שובר את כל הכללים, גם לרעה וגם לטובה.”