תהילה שוורץ אלטשולר

“פרסום כתב החשדות נגד בנימין נתניהו גרר ויכוח שילווה אותנו זמן רב: שוחד או הפרת אמונים? אפשר לדון בפלפולי פלפולים מה בדיוק עשה ראש הממשלה ומה היו כוונותיו ומה היה היסוד הנפשי שהדריך אותו, אבל האמת היא שבסעיף הפרת האמונים יש משהו שמתאים להקשר המסובך של נתניהו והתקשורת. כל המהות של הפרת האמונים היא ניגוד עניינים שבו נמצא מקבל ההחלטות בשעה שהוא בא לעסוק בצורכי ציבור. ועל ניגוד העניינים הזה צריך להתעכב במישור הציבורי לא פחות מאשר במישור הפלילי.”

“אני קוראת לזה מלכודת אוטונומיה, כשמוכר יושב מולנו ומנסה לשכנע אותנו לקנות מוצר שאנחנו לא מעוניינים בו, אנחנו מפעילים מנגנונים קוגניטיביים שמאפשרים לנו להבין שזהו פרסום ולפעול בהתאם. אבל כאן יש עליית מדרגה. קחי למשל את הטלוויזיה החכמה, שמחוברת לאינטרנט ומזהה את האדם שבחדר על פי הקול או הפנים שלו. ברגע שנדליק את הטלוויזיה היא תציע לנו במה לצפות על פי אלגוריתם שמבוסס על ניסיון העבר ושאר המידע שיש לה עליי, בלי שתמיד נהיה מודעים לכך.”

“אולם המציאות מורכבת יותר: סאגת ערוץ 10 היא דוגמה להיעדר תכנון נכון של שוק התקשורת ובעיקר לכשל מובנה בתרבות הרגולטורית – היעדר ההבחנה בין תפקידם של הפוליטיקאים לבין תפקידם של המסדירים את התחום.”

“מערכות זיהוי פנים לא רק מזהות מי אתה ואיפה היית, אלא יכולות לקרוא את מצבך הרגשי, בישראל מותר לשים מצלמות במרחב הציבורי אך חוק הגנת הפרטיות לא מגדיר בצורה ברורה איזה מידע מותר לשמור, אילו עיבודים אפשר לעשות עליו ומי ייקח אחריות במקרה של טעות, למשל אם המאבטח יתנפל על לקוח בקניון כי המצלמה מסמנת שהוא עצבני. הרגולטורים בארץ מתעסקים בעיקר ברשתות החברתיות אבל צריכים להבין שזיהוי פנים הוא הנושא הכי חשוב לשנים הבאות.”

“דיון בזכות לפרטיות הוא במידה רבה כניסה אל תוך הערפל. ניתן לאתר מחלוקות כמעט בכל היבט הנוגע לאופייה של הזכות והיקף ההגנה שראוי להעניק לה.”