חנוך לוין

“לתיאטרון הישראלי אבד אחד מיוצריו הנועזים והמקוריים. לוין אמר את הדברים באומץ ובכנות, כאשר הוא מעמיד בפני הישראלי ראי חד.”

“חנוך לוין הוא היוצר שהסתכל במקומנו בראי והראה לנו את פרצופנו האמיתי. יותר מדי שנים התמוגגנו מעצמנו, התבשמנו מריח גופנו, עד שבא חנוך לוין, פתח את השסתום של מציאות חיינו, ורק אז עלה הריח הרע. חנוך לוין הציל אותנו.”

“לעשרות המחזות שכתב, גם אלה השנויים במחלוקת, הייתה תרומה חשובה להפריית הוויכוח והשיח הציבורי בישראל.”

“התרבות העברית נבנתה בתוך המדומיין המערבי, כדי להיות 'ככל הגויים', שפירושו עם ככל העמים המערביים, והנה בא הגיבור הלויני ונכשל שוב ושוב להיות חלק מ'שם', משום שהוא כאן.”

“מייסד השפה הצעירה.”

“הכוח של חנוך היה בדיוק החריף של צורת הביטוי. הטקסט שלו ממש התביים מעצמו.”

“זה הסוף של תקופה בתיאטרון הישראלי. הדבר היחיד שיכול לעודד במצב כזה, הוא שהוא השאיר אחריו הרבה דברים כתובים, ואין לי ספק שיעלו אותם עשרות פעמים.”

“אני יכול להגיד רק חבל. חבל שאנשים כאלה, שכמותם אין הרבה, אובדים לנו. איבדנו גנרל מבחינה תרבותית.”

“בשבילי הוא אבא תיאטרון. הוא היה חוויה תיאטרלית. הביא שינוי דרסטי בחיים שלי, בחשיבה.”

“הוא האיש שבגללו אני שמחה שאני שחקנית. המחזות שלו הם חוויה. מותו הוא הפסד גדול, והוא מותיר אחריו חור שחור.”

“היה יוצר אוניברסלי מאוד. 'מלאכת החיים', 'אשכבה', 'הזונה הגדולה מבבל' – כל אלה יכולים להיקרא על ידי כל אחד בעולם.”

“בישראל יש רק שלוש עונות - חורף, קיץ ומלחמה.”

“במה חפץ אדם? שלא יעליבו אותו.”

“האל הטוב, המוקף טייסים במרום, הוא ינחמנו בקצת מתים של יום-יום.”

“אם למות כמו כלבה, אז לפחות שהטלוויזיה תהיה טלוויזיה.”

“לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון. לונדון לא מחכה לי. גם שם אהיה לבד, ואולי זה כבר לכל החיים - להיות לבד." ~ בלה, במחזה "אורזי מזוודות”

“היה קפדן אלי ואל נא תוותר.”

“החיים מסורבלים, המוות הוא קצר.”

“יום יבוא וכל הסיבות וכל הכוונות הטובות והרעות יהיו לאבק פורח.”

“הזמן את העצב ליד המתים קובר.”