מקס אולארצ'יק

“זה נראה לי סיוט, זוועה. נלקח ממך משהו נורא חשוב שזו האנונימיות, היכולת להכיר בנאדם מאפס. יש לי את זה עכשיו ואם הייתי מפורסם בטירוף, זה היה לא נעים. לא הייתי מתחיל מאפס עם אף אחד. עם ילדים אני לא מתחיל מאפס, למשל. זה קצת מציק לי, אבל זה בסדר. אם כבר להיות מפורסם, אני רוצה לעשות את זה במוזיקה.”

“אני זוכר את תחושת החריגות הזו בעיקר מבית הספר. הרגשתי שונה, חריג. אבא שלי קלט שמשהו לא מסתדר לי שם והעביר אותי לבית ספר לטבע, כי אהבתי מאוד חיות. העברתי את רוב השנים שם בגן הזואולוגי, שהיה סוג של מפלט בשבילי. התחברתי לשקנאי ופיתחתי איתו קשר מאוד מיוחד. הוא היה נושך את כל מי שהתקרב אליי, יושב לי על הגב, רץ אליי ממרחק של מאתיים מטר. השתתפתי גם בסרט דוקו צרפתי שתיעד קשרים בין בעלי חיים וילדים. כמו שהיה חואן וצ'ינצ'ילה, היה מקס ושקנאי.”

“אני משחק מישהו שהוא מאוד מנותק רגשית וכביכול מאוד נהנה לעשות כאוס ולעשות בלגן. עד היום לא התאימו לי תפקידים של Bad boy (ילד רע) ונורא הדליק אותי לעשות דמות יותר אפלה. ברור שהוא מאוד חלש ובודד, כי רוע תמיד בא מחולשה." ~ על תפקידו בסדרה "אליפים”

“יש הכי הרבה צביעות בתעשייה הזאת. קשה מאוד לדעת מה באמת מישהו חושב. אומרים משהו ובעצם הם חושבים משהו אחר לגמרי. הרבה מניפולציות.”

“כל העניין הזה של עולם הזוהר לא מרגיש לי טבעי.”