קארין אופיר

“הרצון להיות בזכות עצמי תמיד היה חזק. בכל מקום שאליו הגעתי, כמו להקות צבאיות, בית הספר של יורם לוינשטיין ואודישנים, לא רציתי שיידעו שאני בת של (שייקה אופיר). לא הסכמתי לפרוטקציות. אני אדם שזקוק מאוד לחופש, ומאוד נלחמתי לקבל אותו. לא חופש בקריביים אלא חופש פנימי אמיתי. וכשאת בת של זה בטח לא קרוב לחופש, כי את כבולה. היה לי סוג של מרד נגד המעמד שנכפה עליי. זה מחבר אותי לסלידה שלי ממעמדות ומהפרדות. תמיד הייתי תחת עין בוחנת, אם רציתי או לא.”

“אני רוצה להיות בכל סדרה שהיא טובה. כל דבר שהוא מעניין וטוב אני רוצה להיות בו. פשוט ככה. אני לא מאמינה שאחולל פלאות, אני פשוט רוצה ליצור. אני רוצה חופש מלא, אימפרוביזציה, יצירה, לחיות, להיות. זה עושה לי טוב. כל דבר שיציעו לי ולא יעורר בי בחילה, אני אעשה. אני פתוחה וזורמת ויכולה לעשות כל מיני דברים – ולא בהכרח חמודים.”