Gustave Flaubert

“הצלחה היא תוצאה, ואסור לה להיות מטרה. מעולם לא רדפתי אותה (עד כמה שאני חושק בה) ואני רודף אותה פחות ופחות.”

“אנחנו מעונים מספיק על פני האדמה. יורשה לנו לפחות לשכב ללא הפרעה מתחתיה.”

“אינני איש טבע, ואיני מוצא את ידי ואת רגלי בארצות שאין להן היסטוריה. הייתי נותן את כל קרחוני שוויצריה תמורת מוזיאון הוותיקן.”

“כרגע אני קורא ספרים על היגיינה. אח! כמה שהם קומיים! שביעות הרצון העצמית של אנשי הרפואה שכותבים אותם! אילו חמורים, רובם ככולם!...”

“בעודי מכעכע ומשתעל ליד האח, אני הוגה בנעורי. אני חושב על כל המתים שלי: אני מתפלש במחשבות שחורות. בין שזו תוצאה של פעילות יתר במשך שמונת החודשים האחרונים, ובין שהאשמה היא בהעדר האלמנט הנשי בחיי, מעולם לא חשתי נטוש יותר, ריק יותר, מוכה יותר. מה שכתבת על נכדותייך האהובות ריגש אותי עד עומק נשמתי. מדוע אין לי דבר מכל זה? והרי נולדתי עם כל רגשות החיבה כולם. אך אתה אינך בוחר את גורלך. אתה נכנע לו! הייתי פחדן בנעורי. פחדתי מן החיים. לכל דבר יש מחיר.”

“אינני נוצרי והצביעות של המחילה אינה אפשרית בעבורי.”

“לשם מה לפרסם (בזמנים המפלצתיים האלה)? כדי להרוויח כסף? איזו בדיחה! כאילו הכסף היה תגמול נאות על העבודה! כאילו הוא יכול להיות... איך ניתן לאמוד את העמל? או להעריך את המאמץ?...”

“העיתונות היא בית ספר לאפסיות, כי היא מעניקה לאנשים פטור מלחשוב...”

“אני מאמין שהקהל, ההמון, העדר, יהיו תמיד בזויים. דבר אינו חשוב לבד מקבוצת נשמות קטנה אחת, בלתי משתנה, שמעבירה את הלפיד.”

“ייתכן שמלחמות הגזע עתידות לשוב? תוך מאה שנה אנו עתידים לראות מיליוני בני אדם רוצחים זה את זה באחת? כל המזרח נגד כל אירופה, העולם הישן נגד החדש! למה לא? ייתכן שפרויקטים גדולים כמו תעלת סואץ אינם אלא, כך או אחרת, טיוטה או הכנה לקראת העימותים המפלצתיים שאין לנו מושג עליהם?”

“הצרפתי הנכבד רוצה להילחם 1. כיוון שהוא מקנא בפרוסיה; 2. כיוון שנטייתו הטבעית של האדם היא לקניבליות; 3. כיוון שבמלחמה טבוע אלמנט מיסטי שמכשף את ההמונים. האם הידרדרנו למלחמות גזע? חוששני שכן. לטבח המחריד שאותו מכינים כעת אין אפילו תירוץ. זהו פשוט חשק להילחם בשביל להילחם.”

“הקושי הזה במציאת כותרת טובה גורם לי לתהות אם עצם הרעיון של היצירה (או הקונספציה שמאחוריה) ברור.”

“המוזה, קשה ככל שתהיה, היא מקור לפחות יגונות מאשר האשה!”

“יש בי אידיאות מנוגדות. מכאן הבלבול, המעצור, חוסר האונים!”

“כמה מטופשים היינו מאז ומעולם בארצנו המקסימה! אין רעיון ליברלי אחד שלא היה מוקצה, אין אף דבר הגון שלא גרם לזעזוע, אין אף איש דגול שלא נרגם בתפוחים רקובים או חטף סכין.”

“כאשר ידידים שאהבנו נעלמים, עלינו להיצמד במשנה כוח לאלה שנותרו.”

“כשאני אומר שאני עובד, זו רק צורת ביטוי. אני מזיע הרבה, וזה אולי כל מה שאני עושה.”

“כמה מתים שוכנים בלבבות שלנו! כל אחד מאיתנו נושא בתוכו בית קברות משלו.”

“אין דבר עגמומי יותר מערב קיץ יפיפה. כוחות הטבע הנצחיים גורמים לנו לחוש את אפסיות חיינו הפרטיים והעלובים. כשאני חושב על בדידותי וסבלי אני תוהה באמת אם אני אידיוט או קדוש. כוח הרצון הלוהט שמביא לי כבוד הוא אולי אות לטיפשות.”

“אני מתייחס לברברים מקועקעים כבלתי אנושיים פחות, תמוהים פחות, מגוחכים פחות, מוזרים פחות מאנשים שגרים בקהילה משותפת ובכל זאת פונים זה לזה בתור "מסיה" עד יום מותם.”