George Steiner

“when a language dies, a way of understanding the world dies with it, a way of looking at the world.”

“My father loved poetry and music. But deep in himself he thought teaching the finest thing a person could do.”

“Books - the best antidote against the marsh-gas of boredom and vacuity”

“When a language dies, a possible world dies with it.”

“Men are accomplices to that which leaves them indifferent.”

“It took 10 months for me to learn to tie a lace; I must have howled with rage and frustration. But one day I could tie my laces. That no one can take from you. I profoundly distrust the pedagogy of ease.”

“בניגוד לארנדט ששבה אל קביעתו הידועה של אריסטו כי האדם הוא חיה חברתית (Zoon Politikon), סטיינר התעקש כי האדם הוא ראשית כל חיית שפה (Zoon Phonanta), חי מתקשר, מפרש ומתרגם, וכי האסתטיקה היא דרך חיים עליונה על הפוליטיקה.”

“יחסו הנרגש והחושני, האוהב באמת, אל יצירות האמנות הגדולות, מעצב את התנגדותו לגישה התיאורטית הפסאודו־מדעית, הפופולרית היום בשיח הספרות.”

“סטיינר מאמין שהחברה זקוקה לעבר מטאפיזי אידיאלי, מין גן-עדן תרבותי אבוד, לצורך בחינתה העצמית.”

“המעלה הכי גדולה שלו זו היכולת שלו לקשור בין פיתגורס, דרך אריסטו ודנטה, עד לניטשה וטולסטוי – והכול בפסקה אחת.”

“על ג'ורג' סטיינר, מענקי־הרוח בימינו, נאמר שברוחב ובעומק הידע שלו הוא מגלם הן את 'השועל' (היודע הרבה דברים) והן את 'הקיפוד' (היודע דבר אחד גדול). הוא פילוסוף, בלשן, מומחה לספרות משווה, היסטוריון של רעיונות, מבקר תרבות, מסאי, סופר.”

“במשך כמה אלפי שנים, בערך מחורבן הבית הראשון, בכל מקום שהיהודים היו בו, לא הייתה להם ההזדמנות להתעלל, לענות ולפגוע באף אחד בעולם. עבורי הייתה זו האריסטוקרטיה הגדולה היחידה שהתקיימה אי פעם. האצילות הגדולה ביותר היא להשתייך לקבוצת אנשים שלעולם לא השפילה ולא עינתה אנשים אחרים. אך היום באופן בלתי נמנע על ישראל להרוג ולענות על מנת להתקיים. אי לכך, בהופכה למדינה ככל המדינות, ישראל חיללה את האצילות הזו שאני מייחס ליהודים. ישראל היא מדינה ככל המדינות, מזויינת מהרגל ועד הראש.”

“לא היה כמעט מוזיאון בפריז, ואחר כך בניו יורק, שאבי לא לקח אותי לשם בשבתות. דווקא בהעדפה האינסטינקטיבית הזאת של ההוראה והלימוד, של חשיפת האמת והפצתה ברבים, היה אבי, בסטואיות המיוסרת שלו, יהודי במובן העמוק ביותר.”

“זרותם של היהודים, היותם אורחים, תלישותם והיעדר הנחלה הטריטוריאלית הם שמסבירים את תרומתם לאנושות.”

“מולדתה של היהדות היא הספר ולא הקרקע.”

“בן האדם אין לו שורשים. הוא או היא חייבים בעלייה לרגל במצב האנושי. פירושו של דבר שכולנו אורחי החיים. ההוויה היא המארחת שלנו. אנו קרואי החיים. לשום איש אין זכות להיוולד. כל אדם הוא אורח במיסטֵריוּם טרֶמֶנדום (המסתורין הכּבּיר) של החיים. הרך הנולד – כך מזכיר לנו מונטן – בוגר כבר דיוֹ למוּת. החיים פירושם קבלת מתנה שרירותית.”

“90.5% מבני האדם יודעים רק צורה אחת של שם וזֵכר: שמנו הנמצא במדריך הטלפונים. תודה לאל שספריית הקונגרס בוושינגטון אוספת כל מדריך טלפונים שבעולם. שם אנו מוצאים חיי אלמוות. המיעוט הזעיר של הוגי דעות, אמנים, מדענים, מדינאים ופושעים גדולים זוכה לחיי אלמוות יחסיים, ועם זאת גם אותנטיים.”

“הצורך להעביר מידע ומיומנויות, התשוקה לזכות בהם, הם נתונים בלתי משתנים של האנושות. ההשתלמות וההתמסרות, ההכשרה ורכישתה חייבות להימשך כל עוד מתקיימות חברות.”

“היכולת שלנו לחבר מוזיקה ולהגיב אליה קשורה למסתורין של המצב האנושי. לשאול מהי מוזיקה יכולה להיות דרך אחרת לשאול מהו האדם.”

“להיות בבית בעולם התרבות פירושו להיות בבית בעולמות רבים, בשפות רבות: פירושו להיות בבית בתולדות הרעיונות, בספרות, במוזיקה, באמנויות.”