Erich Maria Remarque

“אין אנו משוחררים, אלא כאשר אין לנו כל מטרה בחיים.”

“הסובלנות היא בתו של הספק.”

“אני צעיר, בן עשרים בלבד. אבל איני מכיר ממסכת החיים אלא את הייאוש ואת המוות, את האימה ואת שילובם של דברים חסרי טעם עם תחום של ייסורים. אני רואה עמים מוסתים לתקוף זה את זה וממיתים איש את רעהו בשתיקה, בבערות, באווילות, בצייתנות ובתמימות.”

“כעת איני מרגיש אלא את כאבם כיצורים, את היגון האיום של החיים ואת אכזריותן של הבריות.”

“שוב אין אנו נערים. איננו שואפים עוד להסתער על העולם. אנחנו פליטים. נמלטים מפני עצמנו. מפני חיינו. היינו בני שמונה-עשרה והתחלנו לאהוב את העולם ואת החיים. ואז נאלצנו לירות בזה. הפגז הראשון התפוצץ בלבנו. אנחנו מנותקים מפעילות, משאיפות, מקדמה.”

“בעינינו הצעירות, הערניות, ראינו כי מושג המולדת הקלאסי, שהקנו לנו מורינו, לובש כאן צורה של ביטול האישיות.”

“הבנו - תחילה בתמיהה, אחר כן במרירות ולבסוף באדישות - כי לא הרוח היא הקובעת אלא מברשת צחצוח הנעליים, לא המחשבה אלא המערכת, לא החירות אלא התרגול.”

“כאשר האדם אינו נכנע, הוא חזק יותר מגורלו.”

“העיר היפה ביותר בעולם היא זו שבה אתה מאושר.”

“רק מי שהכיר עצב יכול לזהות אושר.”

“כל אהבה רוצה להיות נצחית, וזה הייסורים הנצחיים שלה.”

“היכולת לשכוח מהווה את סודם של הנעורים; אנו מזדקנים על ידי הזיכרונות.”

“לעולם אל תאבד את מה שאינך יודע, כי לא תוכל להשיבו אליך.”

“התבונה ניתנה לאדם כדי לגרום לו לדעת כי היא איננה משמשת דבר.”

“אין בנמצא כל אמצעי כדי להתגונן נגד העלבון ונגד הרחמים.”

“אין אנו משוחררים, אלא כאשר אין לנו כל מטרה בחיים.”

“הסובלנות היא בתו של הספק.”

“אני צעיר, בן עשרים בלבד. אבל איני מכיר ממסכת החיים אלא את הייאוש ואת המוות, את האימה ואת שילובם של דברים חסרי טעם עם תחום של ייסורים. אני רואה עמים מוסתים לתקוף זה את זה וממיתים איש את רעהו בשתיקה, בבערות, באווילות, בצייתנות ובתמימות.”

“כעת איני מרגיש אלא את כאבם כיצורים, את היגון האיום של החיים ואת אכזריותן של הבריות.”

“שוב אין אנו נערים. איננו שואפים עוד להסתער על העולם. אנחנו פליטים. נמלטים מפני עצמנו. מפני חיינו. היינו בני שמונה-עשרה והתחלנו לאהוב את העולם ואת החיים. ואז נאלצנו לירות בזה. הפגז הראשון התפוצץ בלבנו. אנחנו מנותקים מפעילות, משאיפות, מקדמה.”