Erich Fromm

“אכן, אין בני אדם אנוכיים מסוגלים לאהוב אנשים אחרים, אבל כמו כן אינם מסוגלים לאהוב גם את עצמם.”

“הנתינה היא הביטוי הנעלה ביותר ליכולת, לכוח. בעצם מעשה הנתינה אני חש את כוחי, את עושרי ואת עצמתי.”

“לפרוש ידיו ולהתאחד בצורה כזו או אחרת עם בני אדם, עם העולם שמחוצה לו.”

“רוב בני האדם נראית להם בעיית האהבה בראש ובראשונה כבעיית היותם נאהבים ולא היותם אוהבים.”

“את האהבה הילדית מנחה העיקרון: 'אני אוהב מכיוון שאני אהוב'. האהבה הבוגרת אומרת: 'אני אהוב מכיוון שאני אוהב'. האהבה הלא בוגרת אומרת: 'אני אוהב אותך מכיוון שאני זקוק לך'. האהבה הבוגרת אומרת: 'אני זקוק לך מכיוון שאני אוהב אותך.”

“חמדנות היא בור ללא תחתית אשר מתישה את האדם מתוך מאמץ אינסופי לספק צורך מבלי להגיע אי־פעם אל סיפוק.”

“המשימה שעלינו לשים לעצמנו היא לא להרגיש בטוח אלא להיות מסוגלים להתמודד עם חוסר ביטחון/ודאות.”

“הסוגיה המוסרית שלנו היא האדישות של אדם לעצמו.”

“העצלות, שהיא רחוקה מלהיות נורמאלית, הינה סימפטום של פתולוגיה נפשית.”

“האדם הבריא בנפשו הוא זה היוצר והבלתי מנוכר; הוא-הוא המתקשר אל העולם ביחס של אהבה והמשתמש בתבונתו כדי לתפוס את המציאות תפיסה אובייקטיבית; הריהו האדם החש עצמו כישות אינדיבידואלית יחידה במינה, ובו בזמן הוא מרגיש עצמו אחד עם כלל בני-האדם; הבריא בנפשו אינו כפוף לסמכות אי-רציונאלית ומקבל ברצון את סמכותם הרציונאלית של המצפון והתבונה; הוא שרוי כל ימיו בתהליך של היוולדות מתמדת ורואה במתנת החיים את ההזדמנות היקרה ביותר.”

“הלאומנות היא צורת גילוי-העריות שלנו, עבודת האלילים שלנו, אי-שפיותנו.”

“אהבה אירוטית מתחילה בפירוד ומסתיימת באיחוד; אהבת-האם מתחילה באיחוד ומובילה להפרדה.”

“אהבה היא איחוד עם מישהו או משהו שמחוץ לאדם עצמו, בתנאים של שמירה על ייחודיותו ועל שלמות עצמיותו של האדם.”

“לעולם איננו משוחררים משתי הנטיות המנוגדות: האחת – לצאת מהרחם, מצורת הקיום-החייתי לצורת קיום אנושית יותר, מעבדות לחירות; והשניה – לשוב אל הרחם, אל הטבע, אל הוודאות והבטחון.”

“יצירת היופי מותנית במצב-תודעה בו רוקן האדם את עצמו מכל דבר אחר והתמלא רק בנושא אליו הוא מתכוון, עד שהוא מזדהה איתו.”

“בחלום פורץ האדם את הגבולות הצרים של חברתו ונעשה אנושי לגמרי.”

“לא הגידו הנביאים את העתיד, אלא היטיבו לראות את ההווה, בעיניים שלא היו קשורות על-ידי כניעה לדעת הקהל או לשלטון. הם לא ביקשו להיות מגידי-עתידות, אלא חשו בכורח עז להשמיע את קול מצפונם, להצביע על הברירות העומדות לפני בני-אדם ולהזהירם.”

“האדם העשוי לבלי חת אינו ירא מן האיומים, ואף לא מן המוות.”

“איתנות, זו הסגולה לומר "לאו", כאשר העולם מצפה לשמוע "הן".”

“האמונה היא ביטחון בלא-בטוח. בטחון לפי חזיונו והבנתו של האדם; אי-בטחון במה שנוגע לתוצאה הסופית.”