Ehud Barak

“בני ה־30 של היום עושים את הדברים האלה עוד יותר טוב מאיתנו.”

“שניים נהרגו. אני חושב שמרדכי רחמים שהיה לו כבר ניסיון קודם. הוא הרג את המחבל על המסלול בציריך. ישב כמה חודשים. הוא אחד המאבטחים שלקחנו פנימה. הוא הרג את אחד מהם. עוד אחד נהרג. נהרגה נוסעת אחת, הולצברג, ונפצע נוסע אחד שהתפרץ על עוזי מהדלת האחורית.”

“זה הציב דילמה לא פשוטה, שחידדה באמת את מה שרמזת עליו קודם – את הצורך להפתיע.”

“אנחנו, אתה רואה פה את המטוס? הם לא מסוגלים לראות אותנו מהזווית הזאת שאנחנו מגיעים בדיוק מאחורה. אנחנו נרוץ בשני טורים. נניח את הסולמות. נטפס במהירות על הכנפיים. ניכנס מהם פנימה ונירה בהם. הם כבר 16 שעות מאז שהם המריאו. והם די עצבניים ומתוחים בלי ספק.”

“אנחנו... אנחנו בכלל רצינו לפעול בלילה. אני הייתי אז סגן אלוף צעיר בן 30, מפקד סיירת מטכ"ל, ומאז גיל 17 לא זכרתי שעשינו שום דבר בעל ערך ביום. התכנונים הם בלילה, האימונים הם בלילה, הפעולות הן בלילה.”

“ואנחנו קודם כול עסקנו במשך השעתיים הראשונות של הערב בלוודא שהמטוס הזה לא יוכל להמריא בחזרה. והגענו אליו פעמים מתחת למטוס, פעם ועוד פעם כשהמנועים עובדים, וניטרלנו אותו מאפשרות ההמראה. בינתיים הגיעו עוד איזה שני צוותים מהיחידה, וארגנו את הפעולה שאתה קורא לה חלטורה, אבל שלא הייתה ברירה אלא להכין אותה. כי הרי יכול להיות שיתחילו לירות שם בחטופים...”

“לא חלטורה. זה דבר שצריך לעשות אותו, עכשיו יש שאלה איך עושים אותו? אז עושים אותו הכי טוב שאפשר בתוך מסגרת הזמן שניתנת.”

“אי אפשר להתעלם מההשתנות של הנסיבות. הקפטן חזר למגדל הפיקוח עם דוגמות מחומרי הנפץ כדי לשכנע אותנו שהמחבלים מחזיקים ביד אחת רימון ללא נצרה וביד השנייה נשק. למרות זאת, הערכנו שהאנשים הללו לא באו להתאבד אלא לקחת בני ערובה. המצב היה שברירי. בסופו של דבר יש כאן סיכון של הנוסעים, לא רק של הלוחמים. הסבירות שהם באמת יתאבדו היא קטע מאוד קריטי. טענו אז שלא סביר להניח שהם רוצים להתאבד. לכן הערכנו שאם נפעל תוך שניות ונפגע בהם בצורה מהירה ומדויקת זה לא יגמר בפיצוץ. בדיעבד צדקנו.”

“עם התרבות העכשווית כשהעולם מלא במחבלי התאבדות, אם היה מישהו מנסה להניח הנחה כזו היום היו אומרים עליו שהוא סהרורי. אי אפשר היום להניח הנחה שהמחבל לא יתאבד בשנייה הראשונה שנירה עליו. הרבה דברים השתנו ושום דבר לא חוזר על עצמו. הלקח המרכזי הוא שאסור להיכנע לטרור. צריך לבצע פעולה ולא להירתע מפעולות מורכבות. נכון שגם אם מדובר במערכת שקולה יחד עם היחידות הכי מתאימות צריך גם לדעת איך לבצע.”

“אי אפשר לומר שהיינו מקצועיים באותם ימים בלחימה בתוך מטוסים. מדובר בשימוש באקדחים במקום מאוד צר וצפוף. התאמנו על זה בחיפזון בשמונה עשרה שעות שקדמו למבצע, תוך כדי שאנחנו מגלגלים כמה תוכניות מבצעיות ושאנחנו מנסים להרוויח זמן כשכאילו אנו מכינים את המטוס להמראה.”

“הרגע הקריטי זה כשמסתערים. אתה לא יודע מה יקרה. מדובר במחבלים. מעל מאה בני ערובה. יש שם חומרי נפץ. חשש מהפעלת רימונים שלטענת הקברניט היו ללא נצרות. כל המבצע לקח בסך הכול תשעים שניות והשניות הראשונות הן החשובות ביותר. הן קובעות אם תהיה זו הצלחה או כישלון כואב מאוד. גורם ההפתעה היה רכיב מרכזי. העובדה שהגענו מחופשים לטכנאים שמכינים את המטוס להמראה סייעה לנו מאוד.”

“כמי שהיה גם רמטכ"ל וגם ראש ממשלה, והרבה שנים שר ביטחון, לא חשבתי שנכון וראוי שאשב כאן או באולפן אחר ואעיר הערות לצוות שעושה את זה עכשיו. אני לא זוכר שהעצות האלה מהאולפנים באמת עוזרות.”

“אני מאמין שהחיים אינם אוסף השעות והימים בין לידתו של האדם למותו – אלא התוכן שאנחנו יוצקים לתוכם. הביטוי היותר חזק של הקיום איננו זרימת הזמן לאורך חייו של אדם אלא אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו מכוח אישיותו ומעשיו – ואוסף החתימות שהעולם מטביע בו – דרך רגישותו, ופתיחותו לגוונים היותר דקים של גילויי החיים.”

“אני קורא לציבור להיערך לשעה בה נתחיל במרי אזרחי לא-אלים, כפי שעשו לפנינו מהאטמה גנדי ומרטין לותר קינג. כך נעצור את נתניהו מלהפוך את מדינת ישראל לדיקטטורה, כפי שעשו בפולין והונגריה.”

“בלתי לגיטימי בעליל זה להתנקש בהכרזת העצמאות. זה לא זכותו של כל אזרח, זו חובתו של כל אזרח לבוא ולהיאבק על ביטחונה של הממשלה ועל הזכויות ועל הכבוד של בני אדם על ביטחונה, עתידה של המדינה ועל השוויון ועל החירות. מרי אזרחי זה דבר חשוב מאוד וזה אומר חסימת כבישים, מרי אזרחי זה חובה של אזרחים כאשר משתבשת דעתה של הממשלה.”

“מי שלא יכול להתמודד עם המצב בארץ – שיסע לפינלד או שווייץ.”

“ממגדל למגדל כוחנו יגדל.”

“ספק מחנה פליטים, ספק מפלגת עריקים.”

“יש כנראה אלוהים ולאחרונה הוא עבר לצד שלנו.”

“גם אם שמעון פרס יתמודד לבד לוועד הבית הוא יגיע למקום שני.”