“אי אפשר להתעלם מההשתנות של הנסיבות. הקפטן חזר למגדל הפיקוח עם דוגמות מחומרי הנפץ כדי לשכנע אותנו שהמחבלים מחזיקים ביד אחת רימון ללא נצרה וביד השנייה נשק. למרות זאת, הערכנו שהאנשים הללו לא באו להתאבד אלא לקחת בני ערובה. המצב היה שברירי. בסופו של דבר יש כאן סיכון של הנוסעים, לא רק של הלוחמים. הסבירות שהם באמת יתאבדו היא קטע מאוד קריטי. טענו אז שלא סביר להניח שהם רוצים להתאבד. לכן הערכנו שאם נפעל תוך שניות ונפגע בהם בצורה מהירה ומדויקת זה לא יגמר בפיצוץ. בדיעבד צדקנו.”