Christoph Waltz

“Europeans still believe that working is for living. Americans often have that the other way around.”

“It would be completely laughable if I claimed I was always motivated by the pure craft of acting and that recognition doesn't play a part. Of course it does - that's human nature.”

“As a motivation in itself, celebrity is foolhardy and stupid.”

“The actor is there to translate what's on the page onto the stage or the screen. So I find it important that an actor manages to actually get out of the way, vanish as a person behind the character, never to be seen or talked about again. That's my philosophy.”

“I'm trying to be very aware of not repeating myself.”

“I think in Europe, movies are made like a commodity and then sold as art.”

“Sometimes I do stuff where people say, 'Why did you do that?' And you know, it's very simple. I do it because I've never done it before.”

“Becoming an actor is like becoming a father. It's not hard to become one. Making a life of it is the challenge.”

“Cary Grant is really the master of not taking himself so seriously.”

“העבודה עם פיט הייתה פנטסטית. הוא שחקן אמיתי, והעובדה שהוא אחד הכוכבים הגדולים בעולם לא הייתה חלק מהמשוואה.”

“החיים זה לא שחור ולבן. זה גם וגם. קל מדי לשבת בקולנוע ולומר לעצמך שיש את הנאצים הרעים ואת היהודים הנרדפים ואתה, מובן מאליו, ניצב לצד הטובים. זו תפיסה שלא מאלצת אותך לשאול שאלות או להתמודד, שמה אותך במקום בטוח ומי רוצה בזה?”

“אנחנו האירופאים, בעצם סנובים ומתנשאים על האמריקניים וזה יוצר קלישאה. בגלל שאנחנו מסתכלים עליהם ממרחק והם מסתכלים עלינו בחזרה מאותו המרחק, נוצר עיוות של המציאות. לא הייתי קורא לזה בורות, אבל כן עיוות. אנחנו חושבים שאנחנו מבינים את התרבות האמריקנית כי אנחנו מבינים את השפה וכי אנחנו רואים המון סרטים משם, אבל זה לא מספיק. ברגע שנלמד לקבל את העובדה שהם שונים רק אז נוכל בעצם להתחיל להבין אחד את השני יותר טוב, וזה רלוונטי לכל דבר בחיים, כן? זה מה למדתי בזמן שאני שם.”

“תוכנית גדולה לא תמיד עוזרת, אבל תשומת לב לפרטים – כן. יש אור שתלוי רק בך. אפילו האור הקטן ביותר יכול להאיר באפילה. אולי הוא לא יאיר את העולם כולו אבל אפילו אם יש אור קטנצ'יק, כבר אין חושך. כשחקן, אומנם אין לי כוח רב אבל יש לי מעט השפעה. יותר קל לי להביע את קולי מבעבר, דבר שמגביר את תחושת האחריות שלי. כאמן בעל איזושהי השפעה, לדעתי, חשוב לראות את העולם ולא רק את עצמך.”

“אני לא מאמין בשחקן טוב או שחקן רע, אני מאמין בשחקן שמתאים לתפקיד או לא.”

“אני לא מאמין בלמסמר את הדמות ולהותיר אותה ללא יכולת תנועה. במשחק אני משתדל להגיע להפך הגמור, כלומר לתת לדמות הכתובה חיים. זה חשוב כדי שהשחקן יצליח לתווך בין הדמות הכתובה לקהל, כדי לאפשר לצופים לקחת בחוויה הזו חלק. גודאר אמר שסרט טוב מאפשר לצופה לטייל בתוכו ולהתבונן בנוף. אני מאמין בזה.”

“It took me a lot of times watching it that I started to appreciate 'Pulp Fiction.'”

“Something that is very special today might not be special tomorrow, but to hold it, to grasp it, to keep it, to make it special, to elevate it from the ordinary, that's when you open up the champagne. To make it sparkle.”

“I am almost neurotically private myself. Because I think it's an important distinction to make between privacy and public sphere.”

“The villain is usually the most interesting part. But it has to be a smart thing. Just dumb cliche villains with a Russian accent and big muscles and a mean face, I don't know. My Russian accent isn't that great, and the muscles aren't that big and the mean face is not enough. You know what I mean? It gets very boring. Tedious stuff.”

“You see, my version of why anyone would want to become an actor is that it's some psychological fixation, something that happened in puberty that you didn't outgrow in time, which is normal. Nevertheless, if you make it a profession, it can be really neurotic.”