Aleksandar Hemon

“משוררים שעטו הבעות מיוסרות של הנשגב, כמו נכלאו לנצח בתחומה המרומם של השירה.”

“כל החיים שיכולתי לחיות, כל האנשים שלעולם לא אכיר, לעולם לא אהיה, הם בכל מקום.”

“הייתי בן שש־עשרה, גיל שבו הפחד מעורר השראה.”

“בית הוא המקום שבו מישהו מבחין שכבר אינך בו.”

“אם יש אי־הבנה אתם צריכים לפתור אותה.”

“היא שלך ככל שתעשה אותה שלך.”

“קול של סופר אמריקני ציניקן, הרואה את העולם דרך משקפיים מחוספסים, נטולי תום לחלוטין... נע בין זהויות, ומנסה ללא הרף להגדיר את זהותו שלו, שהיא בעצם זהות מאוד מוגדרת – הכול עניין של החלטה, הרי זהות היא לא דבר הומוגני.”

“בורא עולמות מומצאים ועולמות שקיימים ומערבב ביניהם, כך שהקורא לא יכול לדעת מה אמיתי ומה מדומיין.”

“במרחב המדומיין של הספרות הרגשתי נינוח ובטוח – שם לא היו אב נעדר, אם מדוכאת, בריונים שאילצו אותי ללקק את דפי הספר.”

“כששואלים אותי למי אני כותב, אני אומר שאני כותב עבור כולם ועבור כל אחד באופן אישי.”

“כל מה שאני יודע על כתיבה למדתי מסופרים אחרים ומהספרים שלהם.”

“הם משתוקקים לירות בו, ודווקא הלהיטות הזאת גרמה לו לרצות לחיות. הוא רצה שימשיכו להיות מוטרדים מקיומו.”

“החורף המאוחר התעלל בעיר בעליזות. שלגי ינואר הזכים וצינות פברואר הסגופות חלפו להם.”

“הם צפו בשלווה הקצבית של הגלים הקרֵבים והרהרו בכל הדברים הטובים שעשויים לקרות.”

“משוררים שעטו הבעות מיוסרות של הנשגב, כמו נכלאו לנצח בתחומה המרומם של השירה.”

“כל החיים שיכולתי לחיות, כל האנשים שלעולם לא אכיר, לעולם לא אהיה, הם בכל מקום.”

“הייתי בן שש־עשרה, גיל שבו הפחד מעורר השראה.”

“בית הוא המקום שבו מישהו מבחין שכבר אינך בו.”

“אם יש אי־הבנה אתם צריכים לפתור אותה.”

“היא שלך ככל שתעשה אותה שלך.”