Adam Smith

“בחברה מתורבתת האדם זקוק ללא הרף לשיתוף פעולה וסיוע של מספר רב של אנשים.”

“הוגה הדעות המוביל בקפיטליזם המודרני.”

“השיפור הגדול בפריון העבודה ועיקרם של המיומנות, הזריזות ושיקול הדעת שבהם היא מנוהלת ומבוצעת בכל מקום, יש לתלותם כנראה בחלוקת העבודה.”

“אותה נטייה לסחר, שבאמצעותה אנו משיגים איש מרעהו – בהסכם, בסחר חליפין ובקנייה – את חלק הארי מאותם שירותים הדדיים טובים שאנו זקוקים להם, היא שהביאה לידי חלוקת העבודה בראשיתה.”

“הוא מובל על ידי יד נעלמה לקידום מטרה שאינה חלק מכוונתו. ואין זה תמיד מזיק לחברה שאין כוונתו לכך. באמצעות רדיפת עניינו הוא, הוא לעתים קרובות מקדם את עניינה של החברה ביותר יעילות מאשר אילו התכוון באמת לקדמה.”

“אין אנו יכולים לצפות לארוחת ערב בהסתמך על טוב לבם של האופה, של מבשל השיכר ושל הקצב, אלא בהסתמך על תועלתם לעצמם.”

“חברה איננה יכולה לשגשג ולהיות מאושרת אם רוב אנשיה סובלים מעוני וממחסור.”

“הצריכה היא מטרתו של ייצור הסחורות.”

“כאשר אנו מבקרים בארמונות הגדולים, איננו יכולים שלא לדמיין את הסיפוק שיהיה לנו אם היה לנו בית מגורים מעוצב בצורה כל כך מיומנת וגאונית.”

“האנושיות היא סגולה של אישה; נדיבות היא סגולה של גבר.”

“הנטייה להעריץ את העשירים ולבוז לעניים... היא מקורה של שחיתותנו המוסרית.”

“אם כי האדם נחשב לאנוכי מטבעו, קיימת עדות על היותו מעוניין ברווחתו ובאושרו של זולתו.”

“מה רב מספרם של בני האדם שבזבזו את כספם על דברים של מה בכך.”

“כאשר אנשים מאוימים כל הזמן בכך שיקחו את כל מה שבבעלותם, אין להם סיבה להיות חרוצים.”

“בחברה מתורבתת האדם זקוק ללא הרף לשיתוף פעולה וסיוע של מספר רב של אנשים.”

“No apprenticeship has ever been thought necessary to qualify for husbandry, the great trade of the country. After what are called the fine arts, and the liberal professions, however, there is perhaps no trade which requires so great a variety of knowledge and experience.”

“The real and effectual discipline which is exercised over a workman is that of his customers. It is the fear of losing their employment which restrains his frauds and corrects his negligence.”

“Happiness never lays its finger on its pulse.”

“Virtue is more to be feared than vice, because its excesses are not subject to the regulation of conscience.”

“The prudent man always studies seriously and earnestly to understand whatever he professes to understand, and not merely to persuade other people that he understands it; and though his talents may not always be very brilliant, they are always perfectly genuine. He neither endeavours to impose upon you by the cunning devices of an artful impostor, nor by the arrogant airs of an assuming pedant, nor by the confident assertions of a superficial and imprudent pretender. He is not ostentatious even of the abilities which he really possesses. His conversation is simple and modest, and he is averse to all the quackish arts by which other people so frequently thrust themselves into public notice and reputation.”