“לפני שאת הופעת, חיי היו כמו לילה בלי ירח. אפלים. בכל זאת היו כוכבים, נקודות אור וסיבה. ואז חצית את שמיי כמו מטאור. לפתע, הכול בער, הפך בהיר, התגלה יופי. כשנעלמת, כשהמטאור נעלם אי שם באופק, הכול השחיר.”