“אין האדם צריך לחשוש לגורל נפשו, כל עוד השליך מעליו במהלך חייו את הנאות הגוף וקישוטיו כחפצים זרים המזיקים יותר מכפי שהם מועילים, והקדיש את עצמו להנאות הלימוד ולקישוט הנפש,לא בקישוט זר אלא בקישוטיה שלה: שיקול דעת, צדק, אומץ, חירות ואמת, וכך הוא ממתין למסע אל השאול עד שיקרא לו יומו.”