“מאז הצטרף בגיל 15 לתנועת הנוער החלוצית 'הנוער העובד' ועד פרישתו מראשות מפלגת העבודה בקיץ 1997, לא הניח פרס מידיו אף לרגע את כלי הפוליטיקה. הוא נשם פוליטיקה, נשא אותה במחזור דמו, היא הייתה כל תכליתו ואהבת חייו. מעולם לא לבש מדים אחרים, חוץ מחליפת הפוליטיקאי. לא מדי קצין, לא ביזנסמן, לא דיפלומט. משחר נעוריו רצה להיות ראש הממשלה, אך האחרים במפא"י, ואח"כ במפלגת העבודה הקדימו אותו באינטש ולקחו את הבכורה מידיו.”