“כאשר מרימים את המסך, השחקן חדל מלהשתייך לעצמו ומשתייך לדמות שאותה הוא משחק, למחבר ולקהל הצופים; עליו לעשות את הלא יאומן כדי להשתייך לראשון, לשקף נאמנה את כוונותיו של השני, ולא לאכזב את השלישי.”