“חלק מהשיקולים שלי בבחירת תסריטים הוא השאלה מה אני אשאיר לילד שלי ומה אני רוצה שהוא ייקח מזה כבן אדם בוגר וחושב. החשיבה הזו בבחירת תסריטים היא אחד הדברים שהאמהות שינתה אצלי כשחקנית. היה משהו בתסריט הזה שרציתי שהילד שלי יראה בבוא העת. מההתחלה זה נראה לי כמו חומר למחשבה. למרות שכבר גילמתי אמהות בעבר, זו הפעם הראשונה שאני עושה את זה מאז שאני באמת אמא. אני מרגישה שהפעם אני יוצקת לתוך התפקיד דאגה, חרדה, היסטריה וייסורי מצפון שלא הכרתי קודם לכן.”