“מי לא הרגיש, מניסיונו, שכמעט אין מישהו המשתוקק למשהו ומסוגל לדבר בתנופה כזאת כדי לנצח בוויכוח, כפי שהמודאג מסוגל להקסים בדבריו כדי לשכנע שוב ושוב את עצמו ואת מנחמו שאין נחמה! אך במצב כזה, כאשר המודאג הפך לחזק מבין השניים, לעתים אולי רק בשל עיקשותו, האם לא ייתכן שלפעמים הוא חזק יותר בשל עוצמת מכאובו.”