“התורה, במובן מה, יצירה אחידה שיש להשקיף עליה כל כולה בעיניים פתוחות, ולהקיף את כוונת הכתוב כולו כאחד, באופן מדויק ברור ואמיתי, מבלי לנפץ את השלמות ומבלי לפרק את האחדות. כי ברגע שחסר לפרטים את המבט בשלמותו, הרי הם נראים כדבר מה שונה בצורתו ובמינו. ובכן, מה הייתה כוונתה הראשונה של התורה? דעת, וכל אשר מתאר בד ובד גם תופעות של דעת.”