“אילו צייר אני, מצייר הייתי להפליא את כל חמדתו של הלילה! מצייר הייתי את מירגורוד השקועה כולה בתרדמה; את הים שלא ייספרו מרוב, הצופים בה ללא־ניע; את הדממה המדומה, שנביחות כלבים מחלחלות אל תוכה מקרוב ומרחוק, את שמש־הכנסיה המאוהב החולף בסערה על פניהם ומזדחל מבעד למשוכה בעוז־רוח של אביר.”