“היו שטענו... כי בתקופת בגין כיהנתי הן כרמטכ"ל והן כשר ביטחון... מי שטען כך לא התכוון להוסיף לי, אלא לגרוע מבגין, שהואיל ולא היה איש צבא לא התמצא בעניינים והניח לי להחליט לבדי... או לכל היותר שמע מפי ונהג כעצתי. לכל אלה לא הייתה שום אחיזה במציאות... חוסר הניסיון שלו בענייני צבא לא השפיע כלל. הוא שמע והבין ושקל באופן יוצא מן הכלל. אם גם לפני־כן הייתי סבור, כי אין זה הכרח, ששר הביטחון בישראל יהיה אלוף לשעבר... ההיכרות עם בגין והמעקב הקרוב אחרי אורח חשיבתו ואופן פעולתו, שכנעו אותי בכך.”