“לא באה הפגישה של האדם עם האלוהים כדי שיתעסק באלוהים, אלא כדי שיקיים תוכו ומשמעו של העולם... במקום שיתעסק בעולם הוא רוצה להתעסק באלוהות. ושוב אין 'אתה' עומד לעומת המופנה המחזיר פניו לאחור, אין בידו אלא להכניס ולערוך אלוהות-לז אל תוך מערכת העצמים, אינו יכול אלא להאמין באלוהים בחינת לז ולדבר עליו כדּבר על לז.”