“לצד הקרמטוריום בכמה ממחנות המוות, רביעיית מיתרים אולצה לנגן בזמן שהזוועה הזאת התרחשה...המנגינה הזאת, 'הרקידיני אל יופייך לנגינת כינור נשרף', משמעותה שהיופי שם הוא של הגשמת החיים, הקץ של הקיום הזה ושל יסוד התשוקה בהגשמה הזאת. זו אותה שפה שבה אנחנו משתמשים כדי למסור את עצמנו לידי מי שאנחנו אוהבים. גם אם אין מכירים את נסיבות היווצרות השיר מילותיו יכולות להתאים לכל פעולה בה מימד של תשוקה.”