“מה שהפך את הקריאה בעוד ספר של וונגוט לעונג צרוף, גם אם הגיבורים וחלק מן העלילות נדדו יחד איתו מספר לספר, הוא היכולת לשלב עושר המצאה ומבט ילדותי בעליל, ציניות מפוכחת ופליאה גדולה, רוח שטות וטרגדיה.”